ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר צריכה להחליט בנוגע לבקשתו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב אם לנכות שליש ממאסרו, כזכור הנשיא לשעבר הורשע בעבירת האונס והטרדה מינית והושת עליו עונש של שבע שנות מאסר.
לפני שבוע התכנסה ועדת השחרורים בכדי לשמוע את טענות הצדדים אודות בקשת ניכוי של שליש מתקופת המאסר, במהלך הדיון קצב נשבר ופרץ בבכי.
עורכי דינו טענו כי קצב עומד בכל הקריטריונים לניכוי שליש מעונש מאסרו, עורכי דינו אמרו כי הם מקווים כי הועדה תתייחס לקצב ככל אסיר ותמצא כי הוא ראוי לניכוי של שליש ממאסרו בשל העובדה כי קצה עומד בכל הקריטריונים של ועדת השחרורים, פרקליטיו דחו את הטענה לפיה אי הודיה בעברה גוררת דחייה של הוועדה לניכוי שליש.
בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001 הודיה באשמה אינה תנאי לניכוי של שליש, אולם החוק מתיר לוועדה להפעיל את שיקול דעתה ולבחון כל מקרה לנוכח מספר פרמטרים לרבות פרמטר של התנהגות טובה, נשאלת השאלה מהי התנהגות טובה, האם הבעת חרטה נחשבת לכזאת או רק עמידה בחוקי הכלא נחשבת להתנהגות טובה? אפשר למצוא בחוק התייחסות מיוחדת לשחרור אסיר הנושא מאסר בשל עבירת מין ,בסעיף 12 נאמר כי הוועדה לא תחליט על שחרורו של אסיר ללא חוות דעתה של וועדה שתחליט שהאסיר אינו מהווה סכנה לציבור, כלומר עצם הבחינה המקצועית יש בה כדי לבחון האם האסיר מודע למצבו מודע למעשיו ומודע לעבירה שביצע, אחרת איך הועדה תקבע כי האסיר לא יחזור לסורו אם האסיר מתכחש לעובדה כי הוא הואשם בעבירת מין, במקרה דנן קצב ממשיך לטעון שהוא לא אשם למרות שבית משפט במספר ערכאות קבע כי הוא אשם, לפיכך הועדה צריכה לדחות את בקשת פרקליטיו.
עו"ד קרן גליק
0506657887