שבוע שעבר ניתן פסק דין פורץ דרך בבית המשפט העליון בנושא מזונות ילדים במשמורת משותפת. הדיו טרם יבש ומבול השאלות פרץ, לכן אפרט ואסביר את עיקרי הדברים:
במוקד פסק הדין עומדים מיקרים של זוגות שמחלקים את זמני השהייה של הילדים באופן שווה, אם ניקח לדוגמא זוג אשר לו שלושה ילדים בגילאים 6-15, האב אמור לשלם מזונות על סך של 1,300 ₪ לילד, להשתתף בהוצאות המדור ובמחציות ההוצאות החריגות, אולם מחצית מהזמן הילדים נמצאים אצל האב, יוצא שהאב זן את הילדים בזמני השהות אצלו ובנוסף משלם את מזונותיהם. הסדרי המשמורת גוררים הוצאות זהות מצד ההורים ובמצב דברים כפי שתואר ישנו עיוות היות ורמת החיים של האב יורדת פלאים, הוא צריך לכלכל את ילדיו כאשר הם אצלו וגם לשלם מזונות, מה שעלול לפגום גם ברמת החיים של הילדים כאשר הם אצל האב.
בכדי להבין את סוגיית המזונות יש להבהיר כי חובת המזונות מחולקת לפי גילאי הילדים, המקור שלה נגזר מן הדין האישי: מזונות ילדים עד לגיל שש, "קטני קטנים" הינם באחריות האב בלבד, יש חובה אבסולוטית של האב לזון את ילדיו, ובהיעדר סיבה מיוחדת תימסר המשמורת הפיסית לאם, מה שמוכר כחזקת גיל הרך, האם פטורה מתשלום מזונות ללא קשר להכנסתה או למצבה הכלכלי, לעניין זה אין שינוי.
בגילאים 6-15, מזונות מדין צדקה, לפני מתן פסק הדין, אב יהודי חב לבדו במזונות של ילדיו, אולם במקרה של משמורת משותפת הכיר בית המשפט בצורך לקזז מדמי המזונות של האב מתוך ההבנה כי האב נושא בהוצאות הילדים בזמן השהייה אצלו. פסק הדין החדש פירש את החיוב במזונות והחיל אותו באופן שווה על שני ההורים תוך בדיקה של מצבם הכלכלי ומקורות כלל הכנסותיהם. בית המשפט הבהיר כי לא כל משמורת משותפת תייתר את תשלומם של המזונות אם יכולת האב עולה על יכולתה של האם האב ימשיך לשלם מזונות , אולם אם הכנסתם שקולה או שמצב האם משופר, טובת הילד תחייב שכל הורה יישא במזונותיו.
שאלת השאלות אשר עמדה בבסיס הערעור הייתה איזה פרשנות תיטיב עם הקטינים, האם זאת המטילה את האחריות רק על האב או זאת המעדיפה שוויון?
המשמורת המשותפת מעצם טיבה יוצרת חלוקה שוויונית בין ההורים, כל הורה נדרש לדאוג למגורים עבור ילדיו לבגדים למזון להסעות לעזרה בלימודים וכו' אין בהסדר זה חיסכון כלשהי אלא נהפוך הוא, ריהוט כפול ביגוד כפול וכד'. הסדר כזה דורש שיתוף פעולה בין ההורים הידברות טובה, דמיינו מצב שהילד זקוק להוצאה כספית לדוגמא טיול, למי עליו לפנות בבקשה?
בית המשפט סיפק פתרון לשאלה, אחד ההורים יהיה מרכז לאותן הוצאות, לדוגמא: פתיחת חשבון בנק להוצאות עבור הילדים.
יתרה מכך, קבע בית המשפט כי על פי העיקרון לפיו פסיקת המזונות לעולם אינה סופית יוכלו הצדדים לחזור לבית המשפט בשל שינוי נסיבות.
החשש העולה לנוכח הדברים הנאמרים, האם אבות ידרשו וילחמו על משמורת משותפת בכדי לא לשלם מזונות, לכאורה יטעו ויחשבו שזאת עסקה משתלמת ביותר, בית המשפט הרגיע והודיע כי כל מקרה ייבדק לגופו כאשר טובת הילד עומדת בראש מעייניו. "ספק רב אם אמנם זו תתברר לאב כ'משתלמת' יותר…", כותב על כך בית המשפט, "אב המקבל על עצמו את עול המשמורת רק ממניע כספי ייוודע לדעת חיש קל ש'העסקה' שרקם אינה משתלמת. המדובר במטלה לא פשוטה כלל ועיקר, המחייבת בראש ובראשונה קיצור משמעותי של שעות העבודה 2-3 פעמים בשבוע… היא מחייבת להיות פנוי וזמין לטיפול בילדים באופן קבוע, כמו גם את החובה להוציא את הילדים מהגנים ומבתי הספר בשעות הצהריים, להכין ארוחת צהריים וערב, להושיט עזרה בהכנת שיעורי בית, להסיע לחוגים, לארח את חברי הקטינים, מקלחות, כביסות, וכן הלאה. אב שמניעיו אינם כנים לא יעמוד במטלה זו".
פסק הדין מתקן עיוות דין לפיו אבות משלמים מזונות במשמורת משותפת והשתכרות שווה בין ההורים, מה שיוצר "בית עשיר ובית עני", אולם יש לבדוק כל מקרה לגופו.
ליעוץ ניתן ליצור קשר בפלאפון 050-6657887
עו"ד קרן גליק.